תו היושר

אין עוררין כי בעת האחרונה ולאור ריבוי חשיפת השחיתות השלטונית במדינת ישראל עלתה סוגיית חשיפת שחיתות על ידי עובדים במקום עבודתם לתודעת הציבור הרחב והיא מעוררת שאלות רבות.

בין השאלות הללו ניתן לציין לדוגמא שאלות הנוגעות בעובד שדיווחו היה בתוך מבנה החברה ולא לגוף חיצוני - האם זכאי להגנת החוק? מה דין עובד המפר את "שרשרת הפיקוד" ומדווח על ליקויים בחברה ישירות לבכירים בחברה? מה דינו של עובד שהתלונן כנגד עמיתים לעבודה ולא כנגד הממונים עליו? האם ניתן לתבוע עפ"י החוק גם אנשים פרטיים ולאו דווקא המעביד? מה דינו של עובד שהתלונן בתום-לב אך הסתבר שתלונתו לא הייתה מוצדקת? מאידך מה דינו של מתלונן שתלונתו נכונה אך המניע בגין הגשתה לא היה מניע של טובת הציבור אלא נקמה בעמיתים לעבודה? מה דינו של עובד המתלונן למבקר פנים בארגונו ועושה מעקבים אחריו לבדיקת התקדמות החקירה? מה דינו של מתלונן שקידומו המקצועי עוכב לאחר חשיפת מעשי שחיתות על ידו?
 

על מנת ליתן מענה לשאלות אלו ולעוד רבות אחרות ולמען קיומו של מינהל תקין וטוהר המידות במדינת ישראל בכלל ובמוסדותיה השלטוניים בפרט, התכנס צוות מקצועי בעמותת עוגן אשר גיבש מסקנתו לפיה, אחת מהסיבות לשתיקת עובד למרות ידיעתו על פעולות לא ראויות בחברה, היא שהוא נתקל באוזן אטומה מצד הממונים עליו, או אפילו בניסיונות להשתיקו. הממונה עליו יעשה כן במידה ויחשוש לקידומו בארגון כתוצאה מכך שבמחלקתו התגלתה מעילה, או כיוון שהוא עצמו הינו צד מעורב בשחיתות שנחשפה והינו חושש למקום עבודתו. לעומת זאת, ההנהלה הבכירה בחברה מעוניינת בבקרה ושליטה מלאה על מקרים כגון אלו עוד בשלבי התפתחותם הראשוניים.

לפיכך הגתה עמותת עוגן את "תו היושר" לארגונים כפי שיפורט להלן בהרחבה.
 

מטרתו של תו היושר הוא העברת ארגונים תהליך אשר בסופו, על פי אמות מידה ונהלים שייקבעו ויבחנו על ידי צוות מטעם עמותת עוגן ואשר ייבנו עבור כל ארגון בהתאם לאופיו, מבנהו וגודלו, יקבלו אישור בדמות "תו התקן" לפיו הארגון פועל למיגור ולמניעת השחיתות בקרבו.

למעשה מטרת העמותה היא לגבש תו תקן למניעת שחיתויות בארגונים לרבות הטמעתו בארגונים. ההליך יכלול את כל השלבים, החל בגיבוש מסגרת ואופן הפעילות, תוכן, תהליכים ונהלים, הטמעה (מינוי והכשרת גורמים בארגון), בקרה ומעקב.

חשיבותו של תו היושר הוא למעשה מתן מענה על ידי הארגון לכל השאלות.

עובדים בארגון אשר יקבלו את תו היושר ידעו למעשה כי קיים הליך מסודר בו יכולים הם להתריע בפני קיומה של שחיתות בארגון ומאידך להנהלה הבכירה תהיה אותה בקרה ושליטה בהן היא חפצה כל כך והארגון יצטייר כארגון אשר מוקיע מתוכו את המושחתים ולא את המתריעים.